בדיחה 2887
ילד בּישר לחברו:
הרבי מת!
לא נגהו פניו של השני, והא השיב:
מה בכך? יקום רבי אחר במקומו. הלוואי וימות “החומש”…
הבנת את הבדיחה?
ציונים — דרויאנוב
בו-אדם (כלומר: נאסר-אד-דין) בא לבית-הספר שלמד בו, ואמרו לו חבריו: "בית-ספרנו זה נמאס עלינו, וכדי להיפטר הימנו החלטנו אחרי שיקול-דעת מרובה לאבד את המורה. מה דעתך אתה?" — החזיר להם בו-אדם: "תמה אני על הבל חכמתכם. אלו מצאתם עצה לאבד את האלף-בית, אפשר שהייתם נפטרים מבית-הספר. מה שאין כן אם את המורה תאבדו, יעמידו אבותינו אחר במקומו" (מהמד טבפיק, "Schwänke II "des Nassr-ed-din und Bu-Adem, סי" 3, עמ" 42).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 2887, עמ' 257) · נסרק מן הספר המודפס
הסבר הבדיחה
מייצר הסבר…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„לא נגהו פניו" — פניו לא אורו, לא שמח; „חומש" — אחד מחמשת חומשי התורה, ספר הלימוד של החדר. הילד מזהה נכון את האויב: רבי שמת יוחלף באחר, אבל אילו „מת" החומש — היה בטל הלימוד עצמו. דרויאנוב מציין מקבילה במעשיות המזרחיות על נסר־א־דין: תלמידים שזממו לחסל את מורם, וחכם החבורה לועג להם — מורה אחר יקום תחתיו; את האלף־בית עצמו צריך היה להשמיד.
ההסבר עזר?
רגע — בעצם לא הבנת את הבדיחה לבד?
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓