סיטוני הזמין סחורה בבית-חרושת על-מנת לקבלהּ בשני פרקים: מחצית תיכף, ומחצית – לאחר שיפרע את השטר הראשון. ימים מועטים קודם זמן הפרעון נמלך הסיטוני וכתב לבעל בית-החרושת, שישלח את המחצית השנייה של הסחורה, משום שיש עליה קופצים. סירב הלה וטילגרף:
“לאחר פרעון השטר, כפי המדובר”.
החזיר לו הסיטוני טלגרמה גם הוא:
“לחכות זמן רב כל-כך אי-אפשר, כפי הרגיל”…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„נמלך" — שינה את דעתו; „יש עליה קופצים" — יש לה דורשים. כל ההבדל בין שני המברקים במילה אחת: היצרן נסמך על „המדובר" — ההסכם; הסיטונאי על „הרגיל" — הרגלו שלו. ואם לפי הרגלו פירעון שטר הוא דבר שנמשך „זמן רב כל-כך", הרי הודה בלי משים שאין בכוונתו לשלם בזמן.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
