אין דור שאין בו ליצנין

חנווני לאריג בא למוסקבה וקנה סחורה מאת סיטוני גוי; מחצה שילם במזומנים, ומחצה – בשטר לשישה חודשים. כעסו הסרסורים על הגוי, שמכר מיד ליד ולא בתיווכם, וליגלגו עליו:

הלכה חמורך, איבן! לקוח זה הוא מן היהודים החרדים, המחכים למשיח שלהם בכל יום שיבוא, וכשיבוא – מיד ילכו אחריו כולם לארץ-ישראל, ונמצא ממונך אבוד.

רגז הגוי והלך אל הלקוח ואמר לו:

אני נהגתי בך מנהג של סוחרים, ואתה נהגת בי מנהג של רמאים. כך וכך אמרו לי עליך.

החזיר לו הלה:

אמת אמרו לך. אף-על-פי-כן, אל תדאג לממונך: שלם אשלם. שמא אין אתה מאמינני, תן את שטרי ואחליפו לך באחר – לשלם תיכף כשיבוא משיח.