אין דור שאין בו ליצנין

אמר יהודי פולני ליהודי גרמני מכּרו: היהודים שלכם כּולם טיפשים. נעלב הגרמני ושאל: זה מניין לך? אמר לו הפולני: בוא ואראך. הלכו שניהם יחדיו ונכנסו אצל חנווני גרמני. ביקש הפולני קופסת גפרורים, ונתן לו החנווני הגרמני. סירב הפולני ואמר לו: אני מבקש גפרורים, שגפריתם מצד שני. אמר החנווני הגרמני: גפרורים כאלה אין לי. יצאו הפולני והגרמני ואמר הראשון לשני: הנה אתה רואה, כמה טיפשים הם היהודים שלכם. תמה הגרמני ואמר: למה טיפש הוא בעיניך? שמא באמת אין לו? צחק הפולני והסביר לגרמני, שגם הוא טיפש, לבסוף הבין הגרמני ואמר לפולני: בוא ונלך לחנווני משלכם ותראה, שגם הוא יחזיר אותה תשובה. הסכים הפולני והלכו שניהם יחדיו אצל חנווני פולני. ושוב אותו מעשה: תחילה ביקש הפולני גפרורים, אחר־כך סירב לגפרורים, שנתן לו החנווני, וביקש גפרורים אחרים, שגופריתם מצד שני. אמר לו החנווני הפולני: יש לי גם כאלה, שאתה מבקש, אלא – מחירם כפול…