בדיחה 366

כל הפרנסים נמנו וגמרו, לתקן תקנה חדשה בעניני־הצבור; יודל אופאטוב, התקיף שבכלם, לא הסכים ואמר:

– אף־על־פי שדעתי דעת יחיד, תהיה הלכה כמותי. לי הכח “בחלונות הגבוהים”.

רתח הזקן שבפרנסים, קם ואמר ליודל:

– ראוי אתה, שיירקו לך בפניך.

נתכעס יודל ומסר את עלבונו לערכאות. וכשהגיע יום הדין אמר הדַיָּן למעליב:

– על שיבתך אני חס. חזור בך ותפטר מן הדין.

נשמע לו הזקן, נגש ליודל ואמר:

מודה אני, שפי הכשילני, וחוזרני בי. אין אתה ראוי, שיירקו לך בפניך…

הבנת את הבדיחה?
בבדיחה זו: 👤 אופאטוב, יהודה בן צבי־הירש

ציונים — דרויאנוב

באוצרם שלהם מיוחסת בדיחה חריפה זו – אבל בצורה מהופכת – לנזיר החריף הידוע, האבגוסטיני אברהם א סנטה קלרה (אולריך מגרלה, 1644 – 1709): פעם אחת, כשדרש אותו נזיר בחצר־המלך בוינה, גינה בדברים חריפים את גבירות־ החצר, המגלות סוד־יופיין יותר מדי, ואמר להן: "אין אתן ראויות, שיירק לכן אדם בפניכן". נעלבו הגבירות וקבלו לפני המלך על עלבונן. קרא המלך לנזיר־הדרשן וגזר עליו, שיתקן את אשר עיוות. קיבל הנזיר את הגזירה, וכשדרש שנית בחצר־המלך חזר ופנה לגבירות־החצר ואמר להן: "מודה אני, שפי הכשילני, וחוזרני בי. ראויות אתן, שיירק לכן אדם בפניכן". (A. A. Schmitz du Moulin, "Die Wahrheit über orientalisches Frauenleben" לייפציג 1904, עמ' 97).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 366, עמ' 118) · נסרק מן הספר המודפס

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!