אין דור שאין בו ליצנין

יהודי שכלו לו עסקיו והגיע עד כיכר-לחם, נמלך והלך אל הרב שיתפלל עליו. התפלל הרב ולא נענה. נמלך היהודי והלך אל הכומר, שהוא יתפלל עליו. אמר לו הכומר:

אלהינו טוב ומטיב מאלהיכם. מובטחני, שהוא יעזור לך, ובשכר זה תמיר אתה וביתך.

הסכים היהודי. שמח הכומר ונתן לו צלב של-זהב למתנה. הלך היהודי לביתו שבר את הצלב, מכר את הזהב, קנה סחורה ונתעשר.

שמע הכומר, שאותו יהודי נתעשר, הלך אליו ואמר לו:

עיניך הרואות, שאלהינו טוב ומטיב, ולמה לא באת אלי לקיים דברך?

החזיר לו היהודי:

מה טוב ומטיב הוא זה? לא נענה לי עד ששברתי לו ידיו ורגליו…