בדיחה 2028

הגמון דרש, שיבוא מי-שהוא מישראל להתווכח עמו. נכנסו הרב והפרנסים לישיבה ודנו:

מי ילך ויתווכח עמו?

אמר להם הנפּח של הקהילה:

תנו לי רשות ואלך. אם ינצחני, יאמרו: הדיוט שבהם ניצח, ואם אני אנצחנו, יאמרו: אלהיהם של אלו ניצחו.

נתנו לו רשות והלך.

נכנס הנפּח אצל ההגמון. קיבלו ההגמון והשפיל אצבע כלפי מטה, עמד הנפח וזקף אצבע כלפי מעלה. פשט ההגמון שתי אצבעות, ומיד פשט הנפח אצבע אחת. חזר ההגמון ופשט יד פשוקה לכל חמש אצבעותיה, ופשט הנפח כנגדו יד קפוצה לכל חמש אצבעותיה. לסוף נטל ההגמון כוס יין אדום והגישה לנפח, נטל הנפח גבינה לבנה והגישה להגמון.

הודה ההגמון ואמר:

יהודי זה ניצחני.

קם ופירש לכל שריו, שהיו באותו מעמד:

השפלתי אצבע אחת כלפי מטה – על שום שאומה זו משולה לעפר, וזקף הוא אצבע כלפי מעלה – על שום שהיא משולה גם לכוכבים; פשטתי שתי אצבעות – לרמז על האב והבן, ופשט הוא אצבע אחת – לרמז על “ה' אלהינו, ה' אחד”; פשטתי יד פשוקה לכל חמש אצבעותיה – שאומה זו מפוזרת ומפורדת בין כל האומות, ופשט הוא כנגדי יד קפוצה לכל חמש אצבעותיה – פירוש: אומה זו “גוי אחד בארץ”. הגשתי לו כוס יין אדום – שחטאיהם של ישראל כשנים, והגיש הוא לי גבינה לבנה – “כשלג ילבינו”.

וכשחזר הנפח לביתו שמח וטוב-לב, שאלו לו:

מהיכן ידיעת רמזיו של ההגמון, ומה רמזים החזרת לו?

השיב הנפח:

הרי אלו דברים פשוטים ומובנים לכל אדם. הוא השפיל אצבע כלפי מטה – שיקברני חיים, וזקפתי אני אצבע כלפי מעלה – שאעשה לו מה שעשו להמן. פשט הוא שתי אצבעות – שינקר שתי עיני, ופשטתי אני אצבע אחת – שבזו בלבד ארטש מעיו. פשט הוא יד פשוקה – שיסטרני בכל כוחו, ופשטתי אני יד קפוצה – שאשבר כל עצמותיו. כיוון שראה, שאין הוא יכול לי וביקש להשלים עמי והגיש לי כוס יין לשתות, מיד נעניתי לו והשלמתי גם אני עמו והגשתי לו גבינה לקינוח….

הבנת את הבדיחה?
בבדיחה זו: 🍞 גבינה 🍞 יין 👤 המן

ציונים — דרויאנוב

הרבה נוסחאות‑גם משלהם וגם משלנו לבדיחה שלפנינו (עי' פאולי‑בולטה א', סי', עמ', 26, והביב‑ ליוגראפיה העשירה של בולטה בכרך ב', עמ' 264). לדוגמה אביא

  • "יובאדי"‑ אחת מצורות שמו של ג'וחא. רק נוסח אחד ממקור הודי, החסר בביבליוגראפיה של בולטה: ענק רב‑שלטון עבר למסעיו בארצות הודו, ובכל מקום היה מכריז ומודיע: כל אשר ידע להשיב על שאלותיו תשובות כהלכה ישא משאת גדולה מאתו, ואשר לא ידע להשיב כהלכה‑מות יומת. ועוד הכריז והודיע: לא בדיבור‑פה, כי‑אם ברמזי‑אצבעות ישאל הכריז והודיע: לא בדיבור‑פה, כי‑אם ברמזי‑אצבעות ישאל שאלותיו.‑ רבים ניסו להשיב על שאלותיו ונכשלו, ומיתתם היתה כפרתם. לסוף בא נער‑רועה ואמר: "אני אחזיר לו תשובה, ולא אכשל". נתאסף קהל רב, בא גם הרדזה, והענק והנער‑הרועה התייצבו במערכה זה לעומת זה. פתח הענק והראה לנער‑הרועה אצבע אחת, ומיד הראה לו הנער‑הרועה שתי אצבעות. פרש הענק שתי ידיו אל מול הנער‑הרועה וחזר ונשא אותן לשמים, ומיד פרש הנער‑הרועה שתי ידיו שלו לקרקע וקפץ קפיצה קלה. הודה הענק ואמר: "חכם גדול הוא הנער וניצח אותי. שאלתיו, אם יסוד אחד לעולם כולו? והחזיר לי: לא כי, שני יסודות לעולם‑חומר ורוח. שאלתיו: כיצד אתה מבאר את הדבר, שאין אתה נופל מעל האדמה, המסתובבת בחלל הריק הגדול? והחזיר לי: כוחה של האדמה מושכני אליה".‑ קיים הענק את הבטחתו, נתן לנער‑הרועה מתנה גדולה והלך לו. אמר הראדזה לנער‑הרועה: "מהיכן ידעת להבין רמזי שאלותיו ולהחזיר לו תשובה?"‑ השיב הנער‑הרועה: "הלא הדברים פשוטים מאד. הוא הראה לי אצבע אחת, לאמר: עין ינקר לי, והראיתי לו שתי אצבעות, לאמר: עד שאתה תנקר לי עין אחת, אנקר אני לך שתי עיניך. אחר‑כך פרש שתי ידיו ונשא אותן לשמים, לאמר: הוא יטלטלני טלטלה גדולה עד לשמים, ומיד פרשתי אני שתי ידי לקרקע וקפצתי קפיצה קלה, לאמר: אשוב ואעמוד על הקרקע ובשלום אברח מפניך". (שיאמה שנקר "Сонъ Раджи", עמ' 118—120). על הביבליוגראפיה של בולטה יש להוסיף עוד: האלגרטן, "Rhodos", עמ' 43—45 ("Der weise Salomon"). והשווה: "רבי יהושע בן‑חנניא הווה קאי בי קיסר, אחוי ליה ההוא אפיקורסא: עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה; אחוי ליה (רבי יהושע) ידו נטויה עלינו... אמרו ליה להביא מינא... מאי אחוי לך?‑ לא ידענא... אפקוהו וקטלוהו" (חגיגה ה, ב).

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 2028, עמ' 326) · תמלול מפעל בן-יהודה

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!