בדיחה 1957
בגן-העיר נערך נשף לצורכי-צדקה. ניגש אופיצר שתוי לסוכה מקושטה, ביקש כוס יין ומזגה לו המוכרת היפה. נעץ בה האופיצר עיניו, הכיר בה שבת-ישראל היא, נשא כוסו ואמר לה:
לחיים, רחל!
החזירה לו המוכרת:
טועה אתה. רבקה השקתה את הגמלים…
בגן-העיר נערך נשף לצורכי-צדקה. ניגש אופיצר שתוי לסוכה מקושטה, ביקש כוס יין ומזגה לו המוכרת היפה. נעץ בה האופיצר עיניו, הכיר בה שבת-ישראל היא, נשא כוסו ואמר לה:
לחיים, רחל!
החזירה לו המוכרת:
טועה אתה. רבקה השקתה את הגמלים…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„אופיצר" — קצין; „סוכה מקושטה" — ביתן-המכירה של הנשף; „בת-ישראל" — יהודייה. הקצין השתוי, משזיהה יהודייה, קורא לה „רחל" — שם „יהודי" גנרי, בנימת התנשאות של מי שכל היהודיות אצלו אותו דבר. היא מתקנת אותו מן המקרא: בבראשית כד, כשעבד אברהם מחפש כלה ליצחק, רבקה משקה אותו על הבאר ומוסיפה „וגם גמליך אשקה". אם היא זו שמוזגת — הרי היא רבקה, ומי ששותה מידה הוא הגמל.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓