אין דור שאין בו ליצנין

מושל-הגליל הקודם התנהג כשורה עם היהודים שבגלילו. וכשיצא בדימוס ונתמנה אחר במקומו, מיד התחיל החדש מציק ליהודים. נתכנסו עסקני הקהילות ושלחו אליו משלחת. פתח ראש-המשלחת בברכה, כנהוג ובסוף דבריו מצא מקום לרמז, שהמושל החדש אינו מתנהג כקודמו. רגז הוא ואמר:

קודמי היה עבד ליהודים, ואני – המן שני.

נענה ראש-המשלחת והחזיר לו:

שמא זכור אתה, כמה גדולה היתה הצלחתו של המן הראשון?…