בדיחה 1725
ראו לאחד, שהוא נושא שני אבטיחים גדולים ומזיע מרוב כובד.
אמרו לו:
זולל וסובא! לא דייך באחד?
החזיר המזיע:
שמעתי חותנתי אומרת, שמחצית חייה היתה נותנת באבטיח יפה. מיד רצתי וקניתי לה שניים…
ראו לאחד, שהוא נושא שני אבטיחים גדולים ומזיע מרוב כובד.
אמרו לו:
זולל וסובא! לא דייך באחד?
החזיר המזיע:
שמעתי חותנתי אומרת, שמחצית חייה היתה נותנת באבטיח יפה. מיד רצתי וקניתי לה שניים…
בדיחה גרמנית מספרת כך על חייל, שהביא שני אווזים לפלדפבל שלו ("300 'Jugend'-Witze", מינכן 1920, עמ' 79).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 1725, עמ' 231) · תמלול מפעל בן-יהודה
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
״זולל וסובא״ — גרגרן ושתיין, כלשון דין הבן הסורר (דברים כא, כ). החמות הפריזה — ״מחצית חייה״ הייתה נותנת באבטיח יפה — והחתן ממהר לספק לה שניים, כדי לגבות את המחיר המלא: שתי מחציות, חיים שלמים. נדיבות שכולה משאלת מוות. דרויאנוב מציין מקבילה גרמנית על חייל שהביא שני אווזים לסמל שלו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓