בכרך גדול נתמנה ראש חדש לשלטון העיר, ונערך נשף-ריקודים לכבודו. הוזמנו גם יהודים, וגם מהם השתתפו בריקודים. שמח חתן-הנשף על הכבוד שעשו לו והודה למכבדיו. ואל היהודים אמר:
אתם, היהודים, עוד במדבר הראיתם כוחכם בריקודים – כשרקדתם לפני עגל-הזהב…
החזיר לו אחד מקרואי-היהודים:
יפה אמרת, אדוני הראש. כך מנהגם של היהודים: כל אימת שעגל נעשה ראש, הם מרקדים לפניו…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
עקיצת הראש מכוונת לחטא העגל (שמות לב) — ישראל במדבר עשו להם עגל-זהב ורקדו לפניו. היהודי מקבל את ה„מחמאה" ומחזיר אותה כפולה: „עגל" הוא גם טיפש גמור, ואכן כזה מנהגם של היהודים — כל אימת שעגל נעשה ראש העיר, אין להם ברירה אלא לרקוד לפניו. עלבון צלול לחלוטין, שנמסר במסווה של הסכמה אדוקה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
