אין דור שאין בו ליצנין

בקריאת המגילה נוהגים "להכות" את המן — להרעיש ברעשנים ולרקוע ברגליים — בכל הזכרת שמו. "הברכה המשולשת" היא בלשון הסידור ברכת הכוהנים; כאן זהו כינוי מעודן לקללה הרוסית העסיסית בת שלוש הקומות. כשהקהל זועק על חילול מקום קדוש, אבלי דורש להגנתו את הפסוק ממשלי (יז, י; הערה ^*): "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה" — גערה אחת מועילה יותר ממאה מכות. כלומר: קללתו האחת "מכה" את המן עמוק ממאה מכות הרעשנים של הקהל — נמצא שאין כאן עזות אלא הידור מצווה.