אין דור שאין בו ליצנין

היטלר נאם בבית-מרזח, וכרגיל שלח לשונו ביהודים.

היה שם גם יהודי אחד, וישב וקימט מצחו כאדם שתקף עליו עיון קשה. סיים היטלר נאומו וירד מעל הדוכן, ניגש לאותו יהודי ושאל:

לא יהודי אתה?

השיב היהודי:

הן, יהודי אני.

שאל היטלר:

מה לך פה ומי לך פה?

השיב היהודי:

ביקשתי לשמוע באוזני ממש דבריך עלינו.

שאל היטלר:

למה קימטת מצחך כל הזמן? שמא לא הבינות מה שאמרתי?

השיב היהודי:

אדרבה, משום שהבינותי מה שאמרת, התקשיתי בדבר אחד. היה לנו פרעה, ולזכרו אנו אוכלים מצה. היה לנו המן, ולזכרו אנו אוכלים אזני-המן. עכשיו אני מתקשה בדבר ואיני יודע, מה מאפה-תנור נאכל, אם ירצה השם, לזכרך אתה - מצה או אזני-המן?…