אין דור שאין בו ליצנין

„קרקפתא דלא מנח תפילין" — ארמית: גולגולת שלא הניחה תפילין; בגמרא (ראש השנה יז ע"א) זהו כינוי לאחד מ„פושעי ישראל בגופן", שדינם קשה. תירוץ האיש נתלה במחלוקת אמיתית: רש"י ונכדו רבנו תם נחלקו בסדר הפרשיות שבתוך התפילין, מחלוקת שלא הוכרעה עד היום — מדקדקים מניחים שני זוגות, „של רש"י" ו„של רבנו תם". „להכניס ראש בין שני הרים גדולים" — ניב תלמודי למי שנדחק להכריע בין גדולים החולקים זה על זה. וכך, בענווה מעושה, הוא דוחה את המצווה כולה עד שיתפייסו שני חכמים שמתו לפני מאות שנים — כלומר לעולם.