אין דור שאין בו ליצנין

דרשה פרודית על „כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (דברים ד, ו — הערה ^*), הפסוק המשבח את התורה בעיני האומות. הזקן „מוכיח" שתקנות חכמי ישראל נצחיות, שלא כגשרים ודרכים של חכמי הגויים — אלא שההוכחה מעגלית עד גיחוך: כדי שלא יאכלו בתשעה־באב תיקנו שלא להניח תפילין באותו יום, „ומי שאינו מניח תפילין — כיצד יאכל?", כאילו אי־אפשר לאכול בלי תפילין. דרויאנוב מציין את המאמר המהותל כאן — הגמרא בשבת (ל ע"א): מלך בשר־ודם גוזר גזירה וספק אם מקיימים אותה, ואילו תקנותיו של משה „קיימות לעולם ולעולמי־עולמים".