אין דור שאין בו ליצנין

„ברייתא" — מאמר תנאים שלא נכנס למשנה, ו„תניא" („שנינו") היא מילת הפתיחה המקובלת שלו; „מוזג" — מוכר המשקאות בפונדק. הברייתא המבודחת פוסקת לקנות רק יי"ש (יין-שרף) משובח, והראיה — מהמאמר „הדיוט קופץ בראש" (מגילה יב ע"ב, הערה ^*), שמובנו המקורי: דווקא הבור והפשוט נדחק תמיד ראשון. בפי השתיינים הוא מתהפך: יי"ש „הדיוט" — פשוט וזול — „קופץ בראש", עולה מיד לראש ומשכר. אסמכתה תלמודית לסנוביות של מבין-משקה.