אין דור שאין בו ליצנין

ההוא שעלה מווארשה לתל־אביב ומצא אדם, שלווה מאתו שם אלף זהובים ולא שילם. נתן בעל־החוב שלום ללווה, והחזיר לו הלווה שלום. אמר לו בעל־החוב:

ודאי אתה זוכר את החוב, שיש לי בידך. מתי תשלם? אמר לו הלווה:

כיצד אתה רוצה לקבל חובך, בזהובים או בגרושים? שמח בעל־החוב לשמוע שאלה זו מפי הלווה, ואמר לו:

למאי נפקא־מינה? יפים זהובים ויפים גרושים.

החזיר לו הלווה:

יש נפקא־מינה. אם זהובים – לא תקבל אפילו זהוב אחד, ואם גרושים – לא תקבל אפילו גרוש אחד…