אין דור שאין בו ליצנין

„יועץ-מסחר" — תואר כבוד גרמני (קומרציינראט) לאיש עסקים אמיד, סימן היכר ליהודי בורגני מתבולל; „סעודה שנייה" — סעודת צהריים של שבת, המפוארת שבסעודות; „יי"ש" — יין שרוף, משקה חריף; „קריש של כף-רגל-עגל" — רגל קרושה; „לפיתה" — תוספת שמלווים בה את הלחם; „רקיקי-ביצים" — מאפים דקים מבצק ביצים; „גרגרת של אווז" — צוואר האווז, מעדן המטבח היהודי; „ההולכים אל הכומר" — מתנצרים, כדרך מתבוללים שביקשו קידום חברתי. מכל היהדות נותרה אצלו סעודת שבת אחת — והיא-היא בעיניו „הדת היפה" שרק טיפש ימיר. דרויאנוב מציין את המקבילה אצל היינה ב„טנהויזר": הגיע לפרנקפורט בשבת, אכל טשולנט וקניידלך — „לכם הדת הטובה ביותר".