אין דור שאין בו ליצנין

המחבר קרא לספרו „חן טוב" — היפוך מילותיו של „שכל טוב יתן חן" (משלי יג, טו; הערה ^*): תבונה מקנה לבעליה חן. רבי גרשון הופך את ההיפוך לעוקץ: ששכל טוב נותן חן — על כך נאמן עליו שלמה; אבל ש„חן טוב" ייתן שכל — בזה הוא מסופק. כלומר: חן אולי יש בשם הספר; שכל אין בו, וגם הקורא בו לא יחכם.