אין דור שאין בו ליצנין

בהלוויה נהגו השמשים — משרתי בית-הכנסת והחברה-קדישא — ללוות את המת כשהם מקשקשים בקופות-הצדקה ומכריזים „צדקה תציל ממוות", לעורר את הציבור לתת. הקמצן ברח כל ימיו מקול הקופות, שלא ייתבע לתת; עכשיו הן מקשקשות ליד מיטתו והוא אינו זע — ובעיני הבן זו ההוכחה שאין למעלה ממנה.