אין דור שאין בו ליצנין

שני יהודים ישבו בקרון הרכבת זה מול זה. אחד מהם הרים כל רגע ורגע את ידו והעבירה על פניו, כאילו זבוב הוא מבריח מעליו. אמר לו השני:

מה לך? שמא חולה אתה, חלילה?

החזיר השני:

חס ושלום!… מחמת שיעמום הדרך נמלכתי לספּר בדיחות לעצמי, והרי כל בדיחה, שעולה בזכרוני, כבר אני יודע אותה מלכתחילה ומיד אני מבריחה…