שבת קודם מנחה דרש הרב דרוש גדול בשבח הצדקה. ובו ביום, תיכף אחרי הבדלה, נכנסו אצלו שניים מחשובי־הקהילה.
פתח אחד מהם ואמר:
רבי, שמענו מה שדרשת היום בשבח־הצדקה…
נהנה הרב בלבו: “ודאי הביאו ממון לצדקה”, ואמר להם:
תיתי לי, שחשובים כמותכם באים לשמוע דברי.
סיים אותו חשוב ואמר:
שמענו, רבי, מה שאמרת על מעלת הצדקה, ובאנו לבקש מאתך – כתב־קבצנות…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„כתב-קבצנות” — תעודה שנתנו רבנים ופרנסים לעניים, המאשרת את עוניים ומתירה להם לחזר על הפתחים; בלעדיה נחשב המקבץ נוכל. „תיתי לי” — ביטוי ארמי של קורת-רוח, „יפה לי”. הרב בטוח שדרשתו הניבה תורמים, ומתברר שהיא שכנעה את שומעיה דווקא בכדאיות הצד המקבל — ושאפילו „חשובי הקהילה” כבר זקוקים לתעודת עני.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
