אין דור שאין בו ליצנין

בדיחה מן המפורסמות והעתיקות ביותר.‬ ‫וסלסקי ("Nasr-eddin" בעמ׳ 218) מוצא[?] מן הסמכים בספרות‬ ‫של ראשית המאה התשיעית. במקורות יש לה כמה נוסחאות, והנה‬ ‫קצתם לדוגמה.‬ ‫פעם אחת אבדה לו ההזדמנות להוושע נצר־אד־דין. עמד והכריז‬ ‫ברבים: אבדתי את אמתחתי. עמד[?] ואי־אד־דין, ואם אשר אעשה?‬ ‫יעצו שכניו ומצאוו את האמתחת, וכשהשבאוה אליו אמרו לו: שמא‬ ‫תולה בה גנב, מורנו נצר־דין, החזירו דעתך לעשות לעשות לכם!‬ ‫החזיר להם: שמעו ואמרי לכם. אמתחת ישנה, קרועה ובלויה,‬ ‫יש לי בביתי, ואיש לי לא מצאתם את החדשה שאבדתי לי, חיכם,‬ ‫שהייתי מוכרך לטרוח ולתפק את אמתחתי הישנה, אשר עם זבית[?].‬ ‫(Tewfik,‬ ‫"Nasr-eddin und Buadem" עמ׳ 24, סי׳ 40.‬ ‫היתה שנת־הרעבון. נמלך דב־אדם בדרך לכפר, הקהיל את האריכים‬ ‫ואמר להם: אם אם מכלים אותי — מוטב, ואם לאו — אני‬ ‫עושה לכפרכם את ששעשיתי לכפר הסמוך. נבהלו האריכים מאד‬ ‫כילוום כדי שבעה. ולאחר שבעבע נח רומו אזרו לו: ילמדנו‬ ‫רבנו, מה עושה לכפר הסמוך עם זמן עושה לכפרנו שלנו? —‬ ‫החזיר להם: ינבטו אותו לכפר וביקשתי מאת האריכים, כי‬ ‫אענני וי, ולא נענו לי כלום, ומיד יצאתי מאם משם. חיכם,‬ ‫שך הייתי עושה גם לכפרכם (שם עמ׳ 55, סי׳ 38).‬ ‫[ 342 ]‬ נצר-אד-דין יצא לטייל והיה רץ אחריו רץ צוען ומבקש בקשיש. לא פנה עליו ההודאה, והתחיל הצוען צווח: – אדון, תן לי בקשיש, ואם לאו – אעשה לך דבר, שלא עשיתי מימי. זרק לו הצוען מטבע ואמר לו: – מה היתה דעתך לעשות? – החזיר לו הצוען: – אילו נתת לי מטבע זו, חייך שהייתי מוכרח לעבוד, ודבר זה לא עשיתי מימי. Wesselski, "Nassr-eddin" ב', עמ' 134, סי' 450.) מעשה באצ'יל שיצא לדרך ורכבו במרכבה שעירה, ובאמצע הדרך תפסוהו סוסים ופגע בצוען רוכב על חמור. הרים הצוען את החמור כנגד פניו של הרכב וקרא: – מהר ופנה לי את הדרך, ואם לאו – אני אחור ועושה ושאל. ואמר: – יש לו לעשות, ואמר לו האצ'יל: – עשה שעשה הרכב את רצונו ופנה דרך כמצוה עליו, לאחר שעשה האצ'יל את הצוען, אילו לא פניתי לו את הדרך? – החזיר לו הצוען: – לי דבר זה הוה, ומיד פניתי, אף עכשיו מוכרח לעשות כך." Krauss, "Zigeuner-Humor" עמ' 169–170, ועי' עמ' 163– 164. עוד עמ' 143–144 "דער נעלשטאהלענער חאלסטוּר". עמ' 186 "אינ ניע קקליבע דראהנגע." ההוא שנגב לו סוס מסר מודעה בעתונו: – אם לא ישב לי סוסי, אונס אהיה לא ישב לי לעשות אותו מעשה חמור, שכבר עשה עשה במקרה דומה לזה. – פנה בהול אונס נחבל ביותר. נבהל אונס וקרא מה זה, שמא הגנב הועיל למכרני – יתיר לי, שמא לא מוכרח לעשות מה שעשה הגנב ואמר למכרני. אמרו לו: מכרני – יומה המעשה אשר נכון איבוך לי היתיר להם הגנב: – פעם נגבתי לו סוס בפונדק וקנבו סוסו ממנו. לא יומה משם עד שמשם את האופף ובלגו, ושב לביתו ברגל. חיכם, שכך פינתו לעשות וחשש למכרני." Чехов A. П., "Полное собрание сочинений" עמ' מ"ט–נ"א, כרך ב', עמ' 92