אין דור שאין בו ליצנין

„חובשי בית המדרש" — היושבים בו דרך קבע; נטילת (גזירת) הציפורניים בערב שבת היא מנהג ישראל ותיק, ומנהגים כאלה נהגו לדרוש להם טעם. ה„הסבר" של החריף הוא פרודיה על פלפול: ציפורניים ניתנו לאדם כדי לגרד את גופו המלוכלך והעקוץ; בערב שבת הוא רוחץ במרחץ ולובש חלוק נקי — אין מה לגרד, והציפורניים המיותרות ניטלות. ה„טעם" למנהג מסגיר אגב אורחא שכל ימות החול חיים בגירוד.