אין דור שאין בו ליצנין

ילד קטן היה רבי־רבי השל וכבר נודעה חריפותו המרובה.

אמר לו אביו:

בוא וראה, מה ביני לבינך. אני ­– שנה שלימה עברה על נעלי עד שנקרעו, ואילו אתה – רק חצי־שנה עברה על נעליך וכבר נתמהו ונקרעו.

החזיר לו הילד:

אבא, מה תימה יש כאן? מקום שאתה פוסע ברגליך הגדולות שתי פסיעות, אני צריך לפסוע ברגלי הקטנות שתי פסיעות…