פרנסי-הקהילה של ברודי באו לרבי אפרים-זלמן מרגלית ליטול הימנו עצה בעניין אחד מענייני הציבור, וביטלו אותו מלימודו. הקפיד רבי אפרים-זלמן ואמר להם:
רבותי, אל תבואו לבלבל מוחו של למדן, שראשו כבד עליו מחמת דברי-תורה. אל תבואו לבלבל מוחו של סוחר, שראשו כבד עליו מחמת דברי עסק ומסחר. לכו לכם לצדיק של חסידים, שראשו בטל מכל דבר, והוא יתקנכם בעצה טובה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„פרנסים" — ראשי הקהילה הממונים על ענייניה. רבי אפרים-זלמן מרגליות מברודי, שהיה גם למדן מופלג וגם סוחר עשיר, נפרע מהם על שביטלוהו מלימודו בעצה שהיא עקיצה כפולה: ראשו של למדן עמוס תורה, ראשו של סוחר עמוס עסקים — לכו אל הצדיק החסידי, „שראשו בטל מכל דבר" ולכן פנוי תמיד לעצות. זהו הלעג ה„מתנגדי" הקלאסי לחסידות: הצדיק, מנהיג החצר שהמוני חסידים נוהרים אליו לעצה ולברכה, מצטייר כמי שאין בראשו לא תורה ולא מלאכה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
