אין דור שאין בו ליצנין

אשה באה אל המ"ץ לשאול שאלה:

– על־פי טעות תחבה כף של חלב בקדרה של בשר.

זקף המ"ץ את אגודלו, קמט את מצחו והחזיר:

– כף של חלב וקדרה של חלב, או כף של בשר וקדרה של בשר – כשר. גדולה מזו: אפילו כף של חלב וקדרה של בשר, אלא שלא תחבו את הכף לתוך הקדרה – גם כן כשר. אבל כיון שבנדון דידן לא כך היה מעשה: הכף של חלב והקדרה של בשר, ואת הכף תחבו בקדרה,– הרי זו הלכה חמורה. לכי לך אל המורה הוראה, והוא יפסוק לך.

(בליטה – וכמדומני גם ברוסיה הלבנה – קוראים ‘מ"ץ’ לרבם של חסידים, ו’מורה־הוראה', או סתם ‘רב’, לרבם של מתנגדים. והמתנגדים, שבדיחה זו משלהם היא, היו חושבים את רבני־החסידים, את ‘המצ"ים’, כמעט כהדיוטות).