רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חבד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ*.
ליגלג עליו יודל:
מדכי, כלום מלאך־המוות אין לו שליטה בבולטרימנץ שלך?
החזיר לו מדכי:
מלאך־המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות־אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ…
יש גם הלצה אירופאית מעין זו שלפנינו: במסיבה אחת סיפרו בשבחו של מנזר ידוע לנשים. בייחוד שיבחו, את אווירו הבריא. היה שם ליצן אחד, ואמר: „כן, כן. שם האוויר בריא עד להפליא. והא ראיה: זה יותר ממאה שנה לא מתה שם אף רווקנית אחת"...("Amor und Komus, Graziöses, Pikantes etc.") Wiedergabe des alten Druckes vom Jahre 1790, עמ' 90).
ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 229, עמ' 74) · נסרק מן הספר המודפס
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
בולטרימנץ, כמוסבר בהערה *, היא עיירה קטנה וענייה סמוכה לווילנה. „קבלה היא בידי מאבותי" — מסורת מהימנה שנמסרה מדור לדור, לשון של עדות מוסמכת. ה„הוכחה" שמעולם לא מת בה יהודי עשיר נכונה לחלוטין — פשוט משום שמעולם לא חי בה יהודי עשיר: מי שיעקור אליה לא יזכה בחיי נצח, אלא יתרושש עוד בחייו.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
