אין דור שאין בו ליצנין

דויד פרישמן — מגדולי סופרי העברית של הדור. „כי לא אַלְמָן ישראל ויהודה מאלוהיו" (ירמיהו נא, ה; הערה ^*) — הבטחת נחמה שהאל לא נטש את עמו, כאלמן שלא מתה עליו אשתו. פרישמן ממשיך את דימוי האישות צעד אחד: אלמן — לא, אבל גָּרוּש — בהחלט, שהרי זה עתה גורשו יהודי מוסקבה מעירם (1891). כלפי מעלה הקשר שריר; כלפי מטה — גט.