אין דור שאין בו ליצנין

מגיד נכנס אצל בעל הבית לבקש נדבה, וכדי להתחבב עליו פתח בדברי אגדה:

– פסוק ראשון שבתורה כֻּלּוֹ מוקשה. בראשית" – למה? היה לו לכתוב: “תחלה”; “ברא” – למה דוקא “ברא” ולא “יצר”? “אלהים” – מיותר, שהרי מי ברא, אם לא אלהים? “את” מיותר לגמרי; “השמים” – הואיל ולהלן נאמר “רקיע”, היה לו לאמר גם כאן “רקיע”: “ואת” – שוב מיותר לגמרי: “הארץ” – למה? הרבה יותר מתקבלת על הדעת האדמה"…

הפסיקו בעל־הבית

– רבי מגיד, אף אני קושיה חמורה יש כי, התורה מעידה על משה רבנו, שלא קם כמוהו, ואתה מבקש לעשותו עם־הארץ עד כדי כך, שיתחיל תורתו בלשון זו: “התחלה יצר רקיע אדמה”?

[בדיחה ישנה זו נתנסחה בדורנו נוסח חדש:

ש. בן־ציון היה מרבה לתקן כתביהם של סופרים. פעם אחת אמר לדוד פרישמן: – תמה אני על לשון הכתוב: “בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ”. היה לו לכתוב: “תחלה יצר ה' את הרקיע ואת האדמה”,

החזיר לו פרישמן:

– באמת כך היה כתיב בנוסח ראשון. בא ש. בן־ציון ותקן…]