אין דור שאין בו ליצנין

„קבלה" — תעודת הסמכה לשוחט. „שחוטי חוץ" הוא איסור תורה חמור — שחיטת קרבנות מחוץ למקדש — ולזה חושב הנבחן שהרב חושש, ולכן הוא מתחייב „בכל חומר הדין". אבל הרב מתכוון ל„חוץ" אחר, זה שבמשנה הפותחת את מסכת חולין: „הכל שוחטין — חוץ מחרש, שוטה וקטן" (הערה ^*). כלומר: בהלכות אתה בקי, אבל חוששני שאתה עצמך בכלל ה„חוץ" — שוטה, מן הפסולים לשחיטה. עלבון שרק היודע את המשנה קולט — ומי שלא קלט, אישר בכך את החשש.