יהודי שלא היתה לו זכות לשבת בפטרבורג הוצרך לשהות שם זמן-מה לצרכי עסקיו, וכל אימת שנפל בידי שוטר כיפר פניו במנחה. לסוף ראה, שממונו יתם והשוטרים לא יתמו. מה עשה? כיוון את השעה, שהמיניסטר לענייני המשטרה בא למיניסטריון ונפל לקרקע על ארבעתיו והתחיל נובח כּלבּית:
הב! הב!…
נבהל המיניסטר ושאל:
מי הוא זה?
נענה היהודי, הזוחל על ארבעתיו:
הב! הב!… יהי רצון מלפניך, אדוני מיניסטר, שתדינני ככלב ואהיה רשאי לדור בפטרבורג. הב! הב!…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„כיפר פניו במנחה" — פייס אותו במתנה, כלומר בשוחד (על-פי לשון יעקב לקראת פגישתו עם עשו, בראשית לב); „ממונו יִתַּם והשוטרים לא יִתַּמּוּ" — הכסף ייגמר לפני שייגמרו השוטרים. הפואנטה מרה: כלב אינו זקוק ל„זכות ישיבה", ולכן היהודי מבקש שידונו אותו ככלב — ברוסיה הצארית היו לכלב יותר זכויות מגורים מאשר ליהודי.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
