אין דור שאין בו ליצנין

ברקע — אידאל האברך שאשתו מפרנסת אותו כדי שישקוד על התורה; „אי-אפשי" — איני רוצה (לשון חכמים). הבחור דוחה את השבח בדרשה משלו: כבר הייתה אישה אחת ש„פירנסה" את בעלה — חוה, שהאכילה את אדם מפרי עץ הדעת (בראשית ג), ובגלל זה בא המוות לעולם. תירוץ אדוק למראה, שמתחתיו מבצבץ לגלוג על האידאל עצמו.