אין דור שאין בו ליצנין

יחסן עני היה מפסיל^* בחתנים שהציעו לו בשביל בתו. אמר לו שדכן אחד:

חייך, שאיני יודע על מה אתה סומך. בתך – בינינו לבין עצמנו – לא רכה בשנים ולא גדולה לא ביופי ולא בממון, ואתה מבקש לך גדולות!

נעלב היחסן והחזיר:

אבל בנם של קדושים אני, מבני-בניו של המהר"ל מפראג אני.

אמר לו השדכן:

אם-כן אשדך לבתך בחור, שלכמותו לא זכה גם המהר"ל עצמו.

תמה היחסן:

אדם גדול כזה ישנו בדורנו?!

החזיר לו השדכן:

אדם גדול לאו דווקא, אלא שהגולם של המהר"ל היה קיים רק יום אחד, ואילו אותו בחור כבר חי וקיים, ברוך-השם קרוב לשלושים שנה…