חסיד קבל לפני רבי חיים האלברשטם מצאנז:
רבי, פלוני בן־פלוני מקפח פרנסתי ויורד עמי לחיי. באתי לחננך, רבי, שתקלל אותו על הרעה, שהוא עושה עמדי.
כּעס רבי חיים כּעס גדול וגער בו:
מהר וצא מביתי, אם אין אתה רוצה שעליך תהיה קללתי.
נתחלחל החסיד ושאל:
רבי, מה פשעי ומה חטאתי, שאתה אומר לקלל אותי?
החזיר לו רבי חיים:
אם עד כדי כך גדולה השינאה בלבך על חברך, שמע־מינה גדולה הרעה, שאתה עושה עמו…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
רבי חיים הלברשטם מצאנז (1793–1876), בעל ״דברי חיים״, מגדולי אדמו״רי גליציה. ״מקפח פרנסתי״ — גוזל את מחייתי; ״יורד עמי לחיי״ — מציק לי עד כדי איום על קיומי. תשובת הרבי היא אבחנה פסיכולוגית נוקבת: שנאה בעוצמה כזאת אינה של נפגע אלא של פוגע — אדם שונא יותר מכול דווקא את מי שהוא עצמו עשה לו עוולה. עצם הבקשה לקללה היא ההוכחה שהמבקש, ולא יריבו, הוא המקפח.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
