אין דור שאין בו ליצנין

„סלקא דעתך" — ארמית תלמודית: „וכי עולה על דעתך?", הנוסח שבו הגמרא דוחה הנחה מופרכת. הקצין מתכוון כמובן שקר לו בפנים, אבל היהודי נתלה בניסוח המרושל — „קר בחוץ" — ועונה כדוחה קושיה בסוגיה: וכי אם אסגור את החלון יתחמם החוץ? פלפול למדני כנשקו של מי שאינו יכול לסרב לקצין בגלוי.