אין דור שאין בו ליצנין

„מגיד" — דרשן נודד. דרשתו נסמכת על מאמר הגמרא בעבודה זרה ב ע"ב (הערה ^*): הקדוש ברוך הוא חיזר עם התורה על כל אומה ולשון, כולן סירבו, עד שקיבלוה ישראל — והם שנטעו בעולם את „אמונת הייחוד", האמונה באל אחד. האפיקורס מפרק את הפאתוס בשאלה של חשבון: „שמא פרנסתם עליך?" — וכי עליך לכלכל את האלים? אם ריבוי אלוהויות אינו עולה לך פרוטה, על מה הגאווה הגדולה בצמצומם לאחד.