אין דור שאין בו ליצנין

אד"ם הכהן — אברהם דב לבנזון, ממנהיגי משכילי וילנה — עמד בראש בית המדרש לרבנים, המוסד להכשרת רבנים „מתוקנים" ברוח הזמן. „כעך" — מאפה, בייגלה. עוקץ התוכחה בהנחה החבויה בה: המכירה היא „רמאות", והתלמיד הוציא מחברו שני כעכים „בלא כלום" — רק אם חלק לעולם הבא שווה, בעיני הרב המשכיל, לא כלום. הכפירה מוברחת בתוך פסק מוסר צדקני, והעונש — „אינו ראוי להיות רב" — חותם את האירוניה.