אין דור שאין בו ליצנין

„מה פרצת עליך פרץ" — מה החיפזון והדחיקה האלה (על-פי בראשית לח, כט). ההברקה יושבת על כפל המשמעות של „לקדש": קידוש לבנה הוא הברכה על הירח החדש, הנאמרת דווקא בתחילת החודש, כשהלבנה עדיין „ילדה" — צעירה וחסרה, בטרם מילואה; ו„לקדש" הוא גם לשון קידושין ונישואין. כך הופכת טענת האב — „ילדה עדיין" — לנימוק בעד: הרי את הלבנה הכול רצים לקדש דווקא כשהיא צעירה ולא במילואה.