אין דור שאין בו ליצנין

„בעל מופת" — צדיק שמייחסים לו כוח לפעול ישועות, ונשים עקרות היו נוסעות אליו לבקש ברכה לפרי בטן; „משכיל" — בן תנועת ההשכלה החילונית, שיצא לו כאן שם של מפתה; „מחודד" — שנון. ההקבלה בנויה היפוך מול היפוך: אצל זה היא באה אליו והוא מבטיח שתלד — ואינה יולדת; אצל זה הוא בא אליה ומבטיח שלא תלד — ויולדת. שתי ההבטחות שוות בכזבן, רק כיוון הכישלון שונה.