אין דור שאין בו ליצנין

„לפיתה" — תוספת שמלפתים בה את הפת, מטעמי החג. „שלוחי מצוה אינן ניזוקין" — כלל תלמודי (הערה ^*): מי שבדרכו לקיים מצווה מוגן מפגע רע. האישה נשאה אוכל לסוכה — שליחת מצווה לכל דבר — ובכל זאת שברה רגל, והבעל ניגש לתאונה לא כבעל מודאג אלא כלמדן שנתקל בקושיה: איך יתיישב הכלל? ה„תירוץ" שלו מציל את הכלל ומעליב את אשתו בנשימה אחת: מגיע היה לה לשבור את הראש, וזכות המצווה היא שצמצמה את הנזק לרגל בלבד.