בדיחה 1570
אמרו עליו על יוחנן הסנדלר, שצדיק גמור הוא: עיתים הוא זורק את האימום שבידו ומתכּוון לפגוע בשוליה היושב לפניו, ואם אותה שעה נפתחת הדלת ונכנסת אשתו והאימום פוגע בה, מיד הוא קם ונותן שבח והודיה למקום ואומר:
״גם זו לטובה״!…
אמרו עליו על יוחנן הסנדלר, שצדיק גמור הוא: עיתים הוא זורק את האימום שבידו ומתכּוון לפגוע בשוליה היושב לפניו, ואם אותה שעה נפתחת הדלת ונכנסת אשתו והאימום פוגע בה, מיד הוא קם ונותן שבח והודיה למקום ואומר:
״גם זו לטובה״!…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
יוחנן הסנדלר הוא שמו של תנא נודע מתלמידי רבי עקיבא — וכאן נושא אותו סנדלר פשוט. ״אימום״ — דפוס העץ שעליו בונים נעל; ״שוליה״ — נער מלאכה מתלמד. ״גם זו לטובה״ היא אמרתו של נחום איש גם־זו (תענית כא ע״א), שעל כל פורענות שבאה עליו היה אומר שאף היא לטובה. ״צדקותו הגמורה״ של הסנדלר: כשהאימום שכיוון אל השוליה פוגע במקרה באשתו הנכנסת — הוא קם ומודה לשמים. האדיקות שלמה; רק ה״טובה״ שעליה מברכים היא המכה שחטפה האישה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓