חייל ניקולייבי זקן ישב בבית-מדרש של החיילים ואמר תהילים. אמר ואמר והגיע לפרק נא: “למנצח מזמור לדויד. בבוא אליו נתן הנביא, כאשר בא אל בת-שבע.” הפסיק, ניגש לרבּם של החיילים ושאל:
רבי, מי הוא אותו דויד, שבא אל בת-שבע?
החזיר לו הרב:
הוא דויד, שחיבּר את התהילים.
טפוּ! – רקק החייל והשליך את התהילים מידו. – אפילו “האוּנטר” שלנו ידע להסתיר דבר…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„חייל ניקולייבי" — יהודי שנחטף בילדותו לצבא הצאר ניקולאי הראשון ושירת בו עשרות שנים, מנותק מעולם התורה. מזמור נא בתהלים נפתח בכותרת המזכירה את חטא דוד ובת־שבע — נתן הנביא בא להוכיחו, והמזמור כולו הוא וידויו ותשובתו של דוד, שבחר לפרסם את קלונו לדורות. החייל, שכל עולמו מוסר הקסרקטין, נדהם דווקא מזה: הרי אפילו ה„אונטר" — סמל זוטר בצבא הרוסי — יודע להסתיר את מעלליו, ודוד המלך הלך וכתב את שלו בספר. גדולת הווידוי הפומבי, שהיא כל עניינו של המזמור, נראית ממרומי הניסיון הצבאי כטיפשות שאין כמותה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
