אין דור שאין בו ליצנין

ההוא שעמד בתפילה. גמר והפסיע פסיעה אחת אחריו.

אמרו לו:

גמרא מפורשת היא: “המתפלל צריך שיפסיע שלוש פסיעות אחריו”^*.

החזיר ההוא:

פאספורט אין לי בכיסי, וחוששני, שמא אכּנס לקאנטון אחר…

[נוסח אחר:

בוועידה האחרונה של המזרחי הוחלטה פה אחד התנגדות גמורה לחלוקת הארץ.

שאלו לראש הוועידה:

מה טעם החלטתם כך?

החזיר הוא:

החלטנו כך מחמת חשש שמא לא יספיק שטח המדינה לשלוש פסיעות שאחרי שמונה־עשרה…

נוסח שלישי:

צייר מציירי ארץ־ישראל צר צורת חותם למדינת־היהודים, שמציעה אנגליה מפיה של הוועדה המלכותית: דוד מלך־ישראל רכוב על סוס, והסוס שתי רגליו עומדות על הקרקע, ושתיים – תלויות לו באוויר.

אמרו לו לצייר:

מה ראית לעשות ככה לסוסו של דויד מלך־ישראל?

החזיר הצייר:

צאו ומידדו שיטחה של מדינת־היהודים מיסודה של אנגליה, אם תמצאו בה מקום לכל ארבע רגליו של הסוס…]