אין דור שאין בו ליצנין

„שמונה-עשרה" היא תפילת העמידה, שבסופה פוסעים שלוש פסיעות לאחור; „חזקה" — הנחה משפטית מקובלת. העקיצה מופנית אל המתפלל המפוזר: מחשבתו משוטטת בתפילה אל עסקיו, עד שהוא מספיק „לעבור" בכמה ערים, לסגור עסקאות מוצלחות ולחתן את כל ילדיו — ועל שפע כזה ודאי מגיע מזל-טוב. המונח ההלכתי „חזקה", לשון של ודאות, מגויס באירוניה דווקא לוודאות שאיש אינו מכוון בתפילתו.