אין דור שאין בו ליצנין

המדרש (מכילתא לפרשת יתרו; הערה ^*) קובע ש„שבעה שמות נקראו לו" ליתרו — יתר, יתרו, חובב, רעואל, חבר ועוד — ודורש בכל שם שבח ומעלה. הסוחר פותר את החידה בדרך אחרת לגמרי. „קיימא לן" — כך מקובל עלינו להלכה; „אדם מן הישוב" — אדם מכובד ומבוסס; „משמט" — פושט רגל. הריאליה שמאחורי ה„כלל": הנדוניה והחתונה רוששו אבות לבנות, ופושט-רגל ששמו נשרף בשוק נהג להחליף שם כדי לפתוח דף חדש ולזכות שוב באשראי. ומכיוון שליתרו, כהן מדין, היו שבע בנות (שמות ב, טז; הערה ^**) — שבע חתונות, שבע פשיטות-רגל, שבעה שמות. חשבון סוחרים מדויק במקום דרשה על מעלותיו של גר-צדק.