אין דור שאין בו ליצנין

שאלה שאל יהודי לרב שבעירו:

רבי, שנינו: עיר שאין בה רופא, אין ישראל רשאי לדור בתוכה^*. ואם כן, כיצד אנו רשאים לדור בעיירתנו שאין בה רופא?

השיב לו הרב:

אנו סומכים על “המומחה” שלנו וחושבים אותו לרופא.

חזר היהודי ושאל:

רבי, תירצת כל יהודי-העיירה, ולא תירצת את “המומחה” שלנו גופו. הן גלוי וידוע לפניו שאיננו רופא, ואם-כן, כיצד רשאי הוא לדור בעיירתנו?

הסביר לו הרב:

אף הוא יש לו על מה שיסמוך. כשם שאנו סומכים עליו, אף-על-פי שאינו יודע כלום בחכמת הרפואה, וחושבים אותו לרופא, כך חוזר הוא וסומך על כל אדם מישראל בעיירתנו, שאינו יודע כלום בחכמת הרפואה, וחושב אותו לרופא.