אין דור שאין בו ליצנין

בליל שבת, עם השיבה מבית-הכנסת, שרים את הפיוט „שלום עליכם": מקבלים את פני מלאכי השרת המלווים את האדם לביתו — ובבית האחרון, עוד לפני הקידוש והסעודה, כבר נפרדים מהם ב„צאתכם לשלום". על התמיהה הישנה, למה מסלקים את האורחים השמימיים דווקא לפני האוכל, עונה האכלן כאיש מקצוע הבקי „בהלכות אכילה": בשעת סעודה כל נוכחות מיותרת, אפילו של מלאך.