אין דור שאין בו ליצנין

על-פי ההלכה, כלי אכילה ושתייה שנקנו מגוי טעונים „טבילת כלים" — הטבלה במקווה לפני השימוש. המוזג נתלה בדין הזה כדי להצדיק כוס חסרה: כביכול הטבילו את הכוס רק עד שני שלישי גובהה, ומעבר לזה אסור למזוג. התירוץ אבסורדי — כלי טובלים כולו בבת אחת, אין „טבילה עד כאן" — אבל הרמאות הזעירה זוכה לעטיפה מבריקה של דקדוק במצוות, ודווקא במסבאה.