אין דור שאין בו ליצנין

„גדלן" — יהיר; „קפדן" — נוח לכעוס; „אמת ויציב" — מילות הפתיחה של הברכה שאחרי קריאת שמע, לשון של אישור חגיגי לאמת גמורה. אחרי כל ההיסוסים הזהירים מתברר שכדי לפתוח שיחה בין שני יהודים די באנחה אחת: על „אוי!" כולם מסכימים בהתלהבות, כאילו נאמרה כאן אמת של תפילה.